גור שלא עושה צרכים בחוץ 

הרבה בעלי גורים מתלוננים על  הגור  אשר עושה  צרכיו בבית בלבד. טיולים ארוכים במיוחד  מתוך מחשבה כי בסופו של דבר ייאלץ הגור   לעשות  צרכיו בחוץ אינם  נראים כמועילים. לעיתים , מעשה שטן, הגור  עושה צרכיו בבית  מספר רגעים אחר שיבתו מטיול ארוך ומושקע.

המצב מתסכל ועשוי ליצור הרגשה כי הגור "עושה לי דוקא" , דבר המוביל לכעס כלפיו.

במאמר זה אנסה לתת רקע ולהסביר מה יכולות להיות הסיבות לתופעה והמלצות כיצד לנהוג על מנת לנסות ולפתור אותה.

קצת רקע

גורי הזאב (שממנו התפתחו כל הכלבים) יעשו את צרכיהם בתוך המאורה בשבועות הראשונים  לחייהם. הסיבה המרכזית לכך היא הישרדות : עשיית צרכים מחוץ למאורה מותירה ריחות המסמנים לטורפים פוטנציאלים על מיקומם. עם התפתחותם,מתחילים הגורים לחקור את סביבתם. תחילה קרוב למאורה ולאחר מכן במעגלים הולכים ומתרחבים. פעילות זו בונה את בטחונם העצמי שהוא תנאי הכרחי לכך שהגורים יחלו לעשות את צרכיהם  מחוץ למאורה.

למרות שמוצאו של הכלב הביתי מהזאב, הוא חי בתנאים שונים  בקרבת האדם . בתחילת חיו מצוי הגור צמוד לאימו הדואגת לנקותו ולסילוק כול סימני צואתו. עם הפרדתו מהאם והעברתו לביתו החדש  יהפוך הבית  למקום בו יחוש הגור ביטחון  ולכן רבים הסיכויים  שאת צרכיו יעשה בבית, במקום הבטוח . בשלב זה יש לחנך את הגור לניקיון , על תהליך חינוך הגור לניקיון, ראו מאמר נפרד. במידה ולמרות הניסיונות ללמד את הגור הרגליי ניקיון הוא  מסרב לעשות צרכיו מחוץ לבית - המשיכו לקרוא.

סיבות אפשריות לכך שהגור אינו עושה את צרכיו מחוץ לביתו

• חוסר ביטחון. זוהי  הסיבה הנפוצה ביותר .כל עוד הגור לא יכיר את הסביבה וירגיש בה ביטחון - הוא יעדיף לא לעשות בה את צרכיו. פעמים רבות חוסר הביטחון נובע מחוסר חשיפה לעולם  בחודשי חייו הראשונים, ראו מאמר "האם לחשוף גור שעדיין אינו מחוסן ?" .

• פחד מהבעלים. לעיתים הענשת  הגור על עשיית צרכיו בבית , מובילה  לכך ההגור קושר את נוכחות בעליו ועשיית צרכים אל חוויה מפחידה. במצב כזה ינסה הגור להימנע מעשיית צרכים בנוכחות בעליו.

• העדפת מצע. יש מקרים (במיוחד כלבים שהגיעו מכלביות) בהם הגור יעדיף לעשות את צרכיו על מצע מסוים (למשל בטון ) והוא ימנע מלעשות את צרכיו על דשא/אדמה/חול.

מה ניתן לעשות?

על מנת להרגיל את הגור לעשות את צרכיו בחוץ יש להקפיד על הכללים הבאים:

• להחליט על מקום מתאים ל לעשיית צרכים (עדיף מקום לא רחוק, שקט וללא תנועה רבה)  ולשהות בו  עם הגור  הרבה זמן. המטרה היא לגרום לגור להכיר את הסביבה ולחוש בה בנוח. יש להקפיד כי הגור יהיה  עם רצועה. כדאי להנעים את שהות הגור במקום  במשחקים  - שוב כדי לבנות  את  תחושת הביטחון.  ניתן לקחת דוגמיות מצרכיו ולשים במקום. הסבלנות תשתלם ובסופו של דבר יעשה הזמן את שלו והגור את צרכיו. בשלב זה רצוי להשאיר באיזור דוגמיות לשימור הריח. הגור תמיד יעדיף לעשות את צרכיו במקום בו עשה בעבר.

• לעולם אין להעניש את הגור על כך שעשה את צרכיו בבית. הוא לא יבין את סיבת העונש ועלול לפחד  מה שיוביל לתוצאה ההפוכה- הוא ימנע מעשיית צרכיו כשאתם לידו.

• לאחר שהגור עשה את צרכיו, רצוי לשהות  זמן מה נוסף באיזור כדי שהוא לא יקשור את עשיית הצרכים לתום הטיול המשותף.

• במידה ולמרות כל זאת עדיין לא עושה הגור את צרכיו מחוץ לבית  - חיזרו הביתה,הכניסו את הגור לתא ההטסה או שמרו אותו תחת השגחה ונסו שוב לאחר מספר דקות.

לסיכום, הבנת הסיבות לאי עשיית צרכים מחוץ לבית יחד עם  סבלנות, סובלנות ועיקביות הם הבסיס להצלחת הבאת השינוי המבוקש בהתנהגות הגור.

כמובן שיתכנו גם מצבים מורכבים יותר או שילוב של בעיות נוספות.  במידה ויש לכם ספקות או שאלות - מומלץ להיוועץ  במאלף בעל התמחות בפיתרון בעיות התנהגות.

בהצלחה וברכת כלב טוב,

אלון